איך מגיע בחור ניוזילנדי שגדל ועבד שנים בדרום אפריקה להקים את אחד מהדומיינים הטבעיים הכי מוערכים בצרפת, ועוד ברוסיון מכל המקומות? 

אחרי האפרטהייד חזר לדרום אפריקה וחיפש לעבוד בתחום היין. אחרי שטעם אינספור יינות היה אחד שעשה עליו רושם. יין פשוט וצנוע אבל אחר, שהצליח לרגש אותו. זה היה יין של יקב WELGEMEED שהוא גילה שמה שהבדיל אותו מכל הזבל שטעם כפי שהוא מכנה את זה , זה שהוא נעשה משמרים טבעיים. הוא התחיל לעבוד ביקב. אחרי כמה שנים מוצלחות שם הוא חיפש לנסוע לעשות התמחות כדי להרחיב את הידע והעיסוק עם זנים ימתיכוניים. בעלת היקב הדרום אפריקאי המליצה לו לנסוע ל DOMAIN GAUBY באיזור קאלק , שברוסיון. החיבור היה מוצלח. טום חזר לעוד שלושה בצירים ותוך כדי נרקמה זוגיות עם אחותו של גרארג גאובי, נטלי. השניים התחתנו וטום יצא לדרכו העצמאית. 

טום הקים את מטסה ב 2001. הוא קנה 12 הקטרים הכל חלקות מאוד ישנות של גפנים בני 60-120 שנה מזנים אופיינים לאיזור הזה של קוט קטלאן. 

עוד בתחילת דרכו, טום לובה היה מהיחידים באיזור הזה שעבד לחלוטין במסירות החקלאית בה פעל ללא ריסוסים כימיים בגידול אורגני ועם נגיעות של עקרונות מהעולם הביודינאמי. בהתאם לאופיו, תהליך ההתפתחות שלו לא היה בשביל לממש איזו הגדרה שנשמעת לו נכונה, אלא מתוך התהוות הדרך, מתוך רצון להגיע לטעם ואנרגיה כלשהם שהוא חיפש למצוא ביינות ששתה בעצמו. טום לובה הוא צנוע מאוד ולצד זה בוטה בצורה הטובה ביותר - הוא דעתן, ידען, ופועל אמיתי שמטיל ספק בהכל ועושה דברים עם אמונה שלמה. הוא פילס את דרכו בזכות יינות שונים, אנרגטיים וחכמים והוא מביא את המגבלות והיתרונות של האיזור שלו לתוך היינות בצורה מושלמת. הוא עושה כתומים כי ככה נכון לדעתו באיזור שלו שמניב פרי עם חמיצות נמוכה ומינרליות עשירה. הוא עושה אדומים קלים, לרוב מהולים בזנים לבנים, כי הוא לא יכול להגיע לתוצאה אדומה שהוא מרוצה ממנה בשיטה הקלאסית. היינות שלו הם תמצית הטרואר - בהגדרה ובפועל. 

ב 2018 הזדמן לו לקנות בית חדש - דומיין פריול -  שישמש גם את היקב, ויחד עם המבנה קנה 8 הקטרים שנמצאים מסביב לשטח הבית והיקב העתיק את מקומו למעונו החדש. האדמה הסמוכה היא אדמה וולקנית שחורה שמזכירה את האתנה למשל - מאוד ייחודית לאיזור ומוסיפה עוד נדבך של צבע ליינות שלו. הכרמים האחרים שיש לו באיזור נטועים על אדמת סלע אם עוצמתית עשויה גיר וחימר. 

הוא עובד עם זנים אופיינים לאיזור. בעיקר מוסקט א פטיט גריין, מוסקט אלכסנדרוני, גרנאש, גראנש גרי, גרנאש נואר, מקבאו (מקבו), קיריניאן.

• דומיין מטסה, אספירה ד'לאגלי, רוסיון, צרפת
• טום לובה מייצר כ 40 אלף בקבוקים בשנה
• יינות מקוריים, אונגרדיים, הרבה כתומים ואדומים קלים

התמונה ניתנה באדיבות על ידי הצלמת ליזי רולינס ונעשתה במקור עבור כתבה על היקב בגליון 10 של מגזין פיפט.