אוסטריה היא מדינה שנטועים בה כשני שליש זנים לבנים לעומת שליש אדומים, וכשליש מכל הזנים ליין לבן זה גרונר ולטלינר. גדולתם של זנים כאלה ואחרים משתנה מאוד בהתאם למחוז: צפון אוסטריה ידועה בגרונר ולטלינר, ריזלינג ובכלל, לבנים מהמעלה; בורגנלנד השטוחה והחמימה ידועה מאוד באדומים אלגנטיים, צוננים ומתיישנים; וסטיריה הדרומים והגבוהה בונה לעצמה כבר שלושים שנה שם של אחד מאיזורי הסוביניון בלאן המשובחים בעולם. גם שרדונה, בכינוי המקומי מורילון, מאוד מקובל בסטיריה. 

הגרונר ולטלינר המפורסם הוא גאוות האוסטרים בזנים יליידים ומייצג באמת חלק ניכר מהעשייה המקומית. זה זן עם הרבה פלפל לבן, פירות כמו אפרסק ושסק, פרחוניות וחמיצות בינונית - גבוהה. זה זן שקיבל מרכז במה אחרי שבטעימה עיוורת מול יינות בורגון חמישה גרונרים לקחו את המקומות הראשונים. זו נחשבת טעימה מפורסמת מאוד שהתרחשה בלונדון בשנות התשעים עם בוגרי מאסטר אוף ויין ושינתה לחלוטין את המפה עבור הלבנים האוסטריים. הגרונר של ארנדורפר הוא קלאסיקה להתאהב בה. 

ריזלינג שמה לא נאמר עליו בעשור האחרון, או שאוהבים אותו או ששונאים אותו. זן מתיישן שמציע ספקטרום ענף של טעמים וארומות מפירות הדר דרך אפרסקים ומשמשים עד פירות טרופיים, דלק (מתואר הרבה פעמים כפטרול בטעימות) מלח, אבן צור וגיר. בצפון אוסטריה תמצאו ריזלינגים מאופקים יותר משכנתה הגרמנית בדרך כלל. הריזלינג של ארנדורפר הוא דוגמה מעולה לאיפוק הזה. 

סוביניון בלאן, לבן עשיר, שופע ועם זאת ירקרק עם חמיצות גבוהה שבסטיריה הופך לחץ משונן שחותך את האוויר, עם אנרגיה גבוהה ומבנה שנראה מאופק אבל נפתח לאט ובאופן אינסופי. האקס ורו של אוולד צ'פה הוא ללא ספק פייבוריט שלנו. 

נוסף לאלה הנה עוד כמה זנים שמקובל לפגוש ביינות מאוסטריה:

לבנים

וייסבורגונדר - למעשה בתרגום מגרמנית זה הלבן מבורגון, הלוא הוא פינו בלאן, זן שאומרים עליו שבשביל איכות טובה הוא באמת צריך את החלקות הטובות ביותר. חמיצות גבוהה, הרבה פרי שופע, מתיישן יפה. הפינו בלאן של יודית בק למשל הוא חגיגה.

וולשריזלינג - לא ריזלינג ואפילו לא בן משפחה שלו, הוולשריזלינג הוא זן שעד לא מזמן נחשב די נחות באוסטריה, ומאוד "איכרי" שמעניק יינות פשוטים. היום הוא מוערך כזן שמייצר לבנים רעננים ונעימים מצד אחד ויינות מתוקים עילאיים מצד שני. הדרים, תפוח ירוק וחמיצות גבוהה.

מולר טורגאו - היבריד בין ריזלינג וזן נוסף בשם מדליין רויאל, חצי ארומטי עם חמיצות נמוכה יחסית. זה זן שמשמש הרבה לבלנדים במטרה להוסיף רעננות או באופן זני לעשייה של יינות חצי יבשים ומתוקים.

נוימבורגר - זן לבן ילידי ומאוד מסורתי באוסטריה, משמעותי ביותר באיזורי הווכאו בצפון אוסטריה ובמרכז המדינה. יש לו טעם קצת נייטרלי ויכולת לתת גוף מלא ויינות מעובים ולכן הוא משמש הרבה לבלנדים ונמצע תכופות ביינות הגמישטר זץ המסורתיים. 

מוסקלטר - ידוע גם בשם גלבר מוסקטלר שאתם מכירים מהאופוק של יקב מוסטר למשל. מקורו של הזן לא ידוע אבל הוא מהזנים העתיקים ביותר במדינה ובכלל. זן שמבשיל לאט ונבצר מאוחר, עם ארומה חזקה של אגוז מוסקט, יכולות להביא הרבה פרי טרופי וחמיצות גבוהה. 

אדומים

צוויגלט - הזן הילידי המוכר ביותר בזני אוסטריה, הכלאה של סנט לורנט ובלאופרנקיש, הילידיים גם הם, שנעשה על ידי בתחילת המאה הקודמת. זן מפולפל מאוד, ירקרק ועם הרבה פטל שנותן אדומים רזים יותר ומהודקים. צוויגלט בעשייה צעירה וקלילה יכול מאוד להתאים למזג אוויר ולאוכל בארץ והופך את הזן הזה לאפשרות מעולה ליינות אדומים בארץ כל השנה. 

סנט לורנט - זן אדום ילידי שמזכיר מאוד פינו נואר, שהוא גם זן פופולרי ואהוב באוסטריה. יש לו חמיצות בינונית גבוהה והרבה פרי אדום, טבק מתקתק, וקינמון. יחד עם בלאופרנקיש אלה שני הזנים שעיקרם לייצור יינות זניים גדולים. 

בלאופרנקיש - האחרון בשילוש הקדוש של אדומי אוסטריה, זה זן יותר טאני ומלא, שנותן טעמים יותר בשלים ומתובלים, שאחראי לפלפל ולתבלון בצוויגלט. כמו סנט לורנט גם זה זן שעיקרו לייצור יינות זניים גדולים להתיישנות ארוכה. אחד מופלא כזה זה היושוארי של גוט אוגאו.